מאמרים

מימון המונים: טרנד לוהט או אמצעי לגיטימי?

*מאת: פרי פוירשטין, סגן מנהל חטיבת פיננסים ויישומים בקבוצת אמן

לאחרונה פרסמה אוניברסיטת קיימברידג' דו"ח כלכלי בנושא השווקים הפיננסים לפיו שוק מימון ההמונים בבריטניה תופס תאוצה עם גידול של £3.2 ביליון בשנת 2015. לא רק בבריטניה, ארצות הברית ושאר מדינות המערב, הפך מימון ההמונים לטרנד הלוהט כאמצעי לגיטימי כאפיק אשראי או השקעה, אלא גם בישראל. ניכר כי בשנה האחרונה פלטפורמה זו החלה להדביק את הפער ונכנסה לענף הפיננסים עם שיתוף פעולה הולך וגובר מצד גופים מוסדיים וסקטורים ציבוריים וכל זאת בזכות הטכנולוגיות החדישות המסייעות בהוצאת המתווכים הפיננסים מהמשוואה ומאפשרות להציג אלטרנטיבה מרעננת.
היקף האשראי בישראל מוערך בכ-480 מיליארד ש"ח וברובו המכריע ניתן על ידי הבנקים. אלו מציעים ריבית נמוכה לחוסכים בפיקדונות ומנגד גובים ריביות גבוהות מלוקחי ההלוואות. בשנים האחרונות ישנה עליה של מעל 60% בהיקף האשראי הכולל לצד עלייה משמעותית במספר המחפשים אחר אלטרנטיבות חדשות לקבלת אשראי. נוצר מצב בו ישנם בעלי ממון המעוניינים להלוות את כספם בריביות סבירות ולא אפסיות, ומצד שני הביקוש לאשראי הלך וגדל. מגמה זו יחד עם פיתוחים טכנולוגיים ורשתות ייעודיות בתחום האשראי החוץ בנקאי, אפשרו עולם חדש של קבלת מימון ואשראי העונה על הצרכים הללו. כך הפך תחום מימון המונים לכזה המכיל מגוון מוצרים פיננסיים המאפשרים למשקיעים לנהל את תיקי ההשקעה שלהם באופן בו הם רואים לנכון, ובצורה דיגיטלית לחלוטין.
מי שמנסות לתמרן בסיטואציה החדשה שנוצרה הן חברות האשראי מבוססות ה-P2P, היוצרות, הלכה למעשה, רשתות חברתיות בין לווים ומלווים ומאפשרות מתן הלוואה במודל זה. בעולם, חברות אלו גוזלות נתחים משמעותיים מתוך שוק האשראי הקיים בזכות העובדה שאינן כפופות לפיקוח כמו הבנקים מחד, והוצאות התפעול שלהם נמוכות מאחר והן מסתמכות על פלטפורמות אינטרנטיות חדישות ותהליכים דיגיטליים (Self Service) מאידך. החברות מציעות ללקוחותיהן לשלם פחות ולהרוויח יותר, ואף זוכות לתמיכה מצד הרגולציה המעודדת מודלים של מימון המונים, היוצרים תחרות עם הבנקים. לאחרונה, אף עברה בישראל הצעת חוק המאפשרת לחברות סטארט-אפ טכנולוגיות ועסקים קטנים לא טכנולוגיים לגייס עד 3 מיליון ש"ח באתרי ממימון המונים ללא הגשת תשקיף או דו"חות בורסאיים מלאים.
כאמור, שוק מימון ההמונים הפך למשמעותי בתעשיית הכספים האלטרנטיבית. הלוואות עסקיות משחקות תפקיד חשוב במימון חברות קטנות ובינוניות, בעוד הגידול בהלוואות לצרכנים מאתגר את הבנקים המסורתיים. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי כמו בכל תחום חדש גם בתחום זה השייך לתעשיית הפינטק ניתן להיתקל במשוכות בהיבטים הטכנולוגיים, דוגמת אתרי אינטרנט המבוססים על מערכות אד-הוק שפותחו לטובת הפעילות העסקית ואינן יציבות ומוכרות. כמו-כן, ניהול הסיכונים הכרוכים במתן אשראי תוך הגנה על כספי המלווים נעשה לרוב על-ידי חברות צעירות בתחילת דרכן ולא גופים מוסדיים בעלי נסיון פיננסי. יתרה מזו, פרק הזמן הדרוש לתיקוף מודל של סיכון אשראי יכול להגיע למספר שנים והדבר מצריך ידע עסקי וטכנולוגי רלוונטי.
חשוב לציין כי על-פי חוק, הפלטפורמות האינטרנטיות אינן יכולות לגבות את הסיכון הגלום במתן אשראי כדי שלא יהפכו לנותנות ההלוואה אלא ישארו רק מתווכות. במערכות מתקדמות יותר, ישנן יכולות הקמה של מוצרים פיננסים בצורה גמישה, ניהול הסיכון ודרוג האשראי, תוך מענה מלא לגישה בערוצי תקשורת ישירה כגון אינטרנט ומובייל. מערכות אלו נותנות פיתרון של שוק הלוואות משוכלל לרבות שוק הלוואות משני (Secondary Market) דבר המאפשר איגוח של תיק ההלוואה.

אומנם חל שינוי בכל הקשור לתעשיית הפינטק, עם פיתוחים מצד גופים פיננסים, רצון עז לחדשנות מצד התעשייה המסורתית וירידה בחשש מהטכנולוגיות החדישות. ניכר כי הגופים הפיננסים הבינו את כוחה של הטכנולוגיה והיתרון תחרותי שמעניקה. אך יחד עם זאת, במקרה של מימון ההמונים נראה כי הרגולטור נדרש להגיע להחלטה האם הוא מאשר לגופים עסקיים לקחת חלק בהלוואת ה-P2P.



לפרטים נוספים