Low-Code: איך זה עובד ולמה זה טוב לארגונים

הדאגה מהמשבר בענף ההייטק והמיתון הכלכלי המסתמן הביאה ארגונים רבים לבחון מחדש את התקציבים, התכניות והצרכים שלהם ל- 2023. אבל ארגון שרוצה להצליח ולצלוח את המשבר, צריך למצוא את הדרך להמשיך לפתח וליזום מוצרים ויכולות. זאת, תוך כדי חיסכון במשאבים ומציאת פתרונות ארוכי-טווח יעילים. האם ישנה דרך להמשיך לבנות מוצרים ואפליקציות? בצורה יותר יעילה וקוסט-אפקטיבית? התשובה היא כן, וכאן נכנס ה- Low-Code.

במאמר זה תוכלו למצוא:

מהו פיתוח Low-Code?

פיתוח Low-Code זו שיטת פיתוח שנועדה לאפשר למשתמשים עסקיים וטכנולוגיים לבנות בפשטות מוצרי תוכנה ואפליקציות (low-code apps). זאת, לא באמצעות קוד אלא באמצעות ממשק ויזואלי קל לשימוש שבו המשתמשים מזיזים ומסדרים קומפוננטות (drag and drop). שימוש ב – Low-Code, מאפשר לבנות יכולות אפליקטיביות ועסקיות מגוונות, כמו מסעות לקוחות, אפליקציות מובייל, אפליקציות ארגוניות, תהליכי עבודה ועוד. Low-code מאפשר למשתמשים לבנות אפליקציות בלי לדעת פיתוח קוד ובלי הצורך לדאוג לאבטחת הקוד. כתוצאה, הארגון יכול לשפר את המענה שניתן ללקוחות, להאיץ תהליכים ולקדם תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית בארגון, במהירות ובפחות משאבים. 

לפי גרטנר, ב- 2025, 70% מהאפליקציות שמפותחות בארגונים גדולים יעשו שימוש ב- low-code או בלי קוד בכלל, בהשוואה לחדירת הטכנולוגיה ב- 2020, שהייתה פחות מ- 25%.

היתרונות של פיתוח Low-Code שכדאי לשקול

לפיתוח ב- low-code יש מספר רב של יתרונות לארגונים:

1. מהירות והאצת תהליכים

הורדת התלות של משתמשים בארגון באנשי פיתוח, שעמוסים במשימות שוטפות, מאפשרת בניית אפליקציות בפחות זמן ושימוש בהם לטובת היעדים העסקיים של הארגון. ארגונים גדולים שמשתמשים ב- low-code יכולים להאיץ את תהליכי הפיתוח בסדרי גודל שבין 300% ל- 700%.

בנוסף, ברגע שהמשתמשים בונים לעצמם את האפליקציה, נחסכת העבודה האיטרטיבית של התאמת ושיפור התוצר, בינם לבין אנשי הפיתוח.

2. יעילות ארגונית

פיתוח מהיר מאפשר לארגון ליהנות מהיתרונות העסקיים של האפליקציה החדשה באופן מיידי, בלי המתנה לפיתוח והשמשה. בנוסף, פיתוח low-code מאפשר לכל משתמשי הארגון להתמקד ביתרונות המקצועיים שלהם – מפתחים בכתיבת הקוד של המוצר ומשתמשים עסקיים במציאת פתרונות לצרכים העסקיים שלהם. כך, הארגון עושה שימוש נכון ויעיל במשאבים. לבסוף, האפליקציה שנבנתה יהיה הכי מדויק לצרכים של המשתמשים  שבנו אותו, כך שהשימוש בו יהיה הכי איכותי, מקצועי ויעיל.

3. עלויות נמוכות

משאבי פיתוח הם יקרים. לכן, ארגונים צריכים לתעדף אותם בחוכמה. לעומת זאת, העלות של פלטפורמות ופתרונות low-code היא נמוכה בהשוואה אליהם. כתוצאה, באמצעות low-code, ניתן להגיע להישגים עסקיים במחיר נמוך משמעותית מאשר אם האפליקציה הייתה מפותחת על-ידי מפתחים.

4. קלות שימוש

פתרונות low-code נבנו למשתמשים עסקיים, ולכן הן קלות לשימוש ואינטואיטיביות להבנה. פלטפורמות אלו מבוססות על ממשק ויזואלי עם אוטומציות, טמפלייטים וקומפוננטות שהן נהירות למשתמשים לא טכנולוגיים. כתוצאה, המשתמשים יכולים בקלות לייצר לעצמם אפליקציות מותאמות אישית לצרכים שלהם ולעשות בהם שימוש עסקי מיידי.

5. הרחבת צוות הפיתוח

כאשר משתמשים עסקיים מצליחים לבנות לעצמם אפליקציות, המשמעות דה פקטו היא הרחבת צוות הפיתוח של החברה ושימוש ביכולות ובכישורים של כלל העובדים לטובת פיתוח המוצרים והעסק. בנוסף, low code מעודד את האוטונומיות של המשתמשים העסקיים למצוא ולבנות לעצמם פתרונות.

6. קידום טרנספורמציה דיגיטלית ארגונית

בניית אפליקציות בפלטפורמות low-code מקדמת מעבר של החברה לתשתיות ענן ולמוצרים שמאפשרים סקיילביליות, אג׳יליות ושיתוף פעולה בין צוותים שונים. זאת, ללא העלויות הגבוחות וכאב הראש של בניית אפליקציות מקומיות (on-prem) והעברתן לענן לאחר-מכן.

7. מתן מענה לצרכים עסקיים

אפליקציות low-code מאפשרות מציאת פתרונות מיידיים למגוון הצרכים העסקיים של משתמשים ולקוחות. בניית האפליקציה בממשק ה- low-code מאפשר דילוור מהיר של יכולות חדשות, וניתן בקלות גם להכניס שינויים ותיקונים לפי הצורך.

מיהם המשתמשים של פלטפורמות Low-Code?

בקצרה, כולם. ובאריכות –

  • משתמשים עסקיים – כלל עובדי הארגון שצריכים יכולות תוכנה. אלה יכולים להיות אנשי שיווק, מכירות, פיתוח עסקי, כספים, HR, ועוד. משתמשים אלה מוכרים גם כ״מפתחים אזרחיים״ (Citizen Developer) אנשי IT חוששים פעמים רבות מהכלים שמשתמשים אלה מכניסים לארגון, במה שנודע כ IT צללים (Shadow IT). באמצעות low-code, אנשי ה- IT יכולים לפקח על הפלטפורמות של המשתמשים הללו בארגון.
  • אנשי IT – משתמשים טכנולוגיים שצריכים יכולות מגוונות, כמו לדוגמה אפליקציות ארגוניות, אבל לא יכולים להמתין לאנשי הפיתוח.
  • אנשי פיתוח – למרות שהם בעלי יכולת לכתוב קוד מסובך שיכול להפעיל מוצרים מתוחכמים, low-code יכול לעזור גם למפתחים להאיץ תהליכים או כדי לפתח את החלקים הפחות מורכבים במוצר שהם עובדים עליו.

איך בוחרים פלטפורמת Low-Code?

פלטפורמות low-code מציעות למשתמשים מגוון יכולות שונות. כאשר בוחרים את פלטפורמות ה- low-code המתאימה לכם, כדאי לבדוק אילו צרכים עסקיים יש לכם. שאלות שמומלץ לשאול פנימית הינן:

  1. מי יהיו המשתמשים בפלטפורמה? מאיזה מחלקות?
  2. האם המשתמשים יעבדו בצורה עצמאית או שנדרש שיתוף פעולה בין המשתמשים השונים?
  3. איזה סוג של אפליקציות ייבנו ב- low-code?
  4. באיזו מהירות נדרש לבנות ולשפר את האפליקציות?
  5. האם האפליקציה יפעל באופן עצמאי או שתיעשה לו אינטגרציה עם שאר המערכות הארגוניות?

 

כשאתם בוחרים ספק, תוודאו שהוא או היא יכולים לתת מענה לתשובות לשאלות הללו.

ככלל, מומלץ שפלטפורמת ה- low-code הנבחרת תאפשר את היכולות הבאות:

פיתוח מבוסס AI

בינה מלאכותית (AI) מאפשרת האצת תהליכים בצורה אוטומטית ומתן המלצות לפיתוח אפקטיבי וחכם. פלטפורמת low-code מבוססת AI תאפשר למשתמשים עסקיים למצות בצורה עוד יותר טובה את היכולות של low-code לתת להם מענה.

ממשק בנייה רב-שימושי

ממשק הבנייה של פלטפורמת low-code צריך להכיל את כל המרכיבים שיאפשרו למשתמשים לבנות כל אפליקציה שיחפצו בה. הממשק צריך לכלול קומפוננטות, מסעות, טמפלייטים, מבני נתונים וכמובן הסברים נהירים על היכולות.

אינטגרציות - low-code integration

כדי להגביר את היעילות של האפליקציה המפותחת, כדאי שהוא ישתלב עם שאר המערכות של הארגון. לשם כך, צריך לוודא שלפלטפורמת low-code יש את יכולות האינטגרציה הנדרשות.

יכולות שיתוף

לעתים קרובות, משתמשים ירצו לחלוק את תהליך הפיתוח ואת האפליקציה עם משתמשים נוספים. פלטפורמת ה- low-code צריכה לתמוך בכך.

יכולת השמשה פשוטה

ברגע שהאפליקציה מוכנה, המשתמשים ירצו להשתמש בו מיידית. פלטפרומת ה- low-code צריכה לאפשר להם להשמיש (to deploy) במהירות ובקלות, רצוי בקליק אחד.

כדי ללמוד עוד על Outsystems, פלטפורמת ה- low-code המובילה, הקליקו כאן.

Accessibility Toolbar